דלג לתוכן העמוד
יוסף בורקובסקי
סמל 

יוסף בורקובסקי

בן חיה ובוריס
נפל ביום כ"ב בסיון תש"ל (26/06/1970)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי מגדל העמק

סיפור חייו

בן בוריס וחיה. נולד ביום ט"ו באב תרצ"ג (7.8.1933) בעיר חילר שבמנצ'וריה (סין). בימי המלחמה הסינית-יפאנית, בתקופת מלחמת העולם השניה, הרגו היפאנים את אביו ושרפו את בית המשפחה. יוסף, שהיה בן 12, אמו ואחיו נותרו ללא קורת גג ונאלצו לעבור לחרבין. האם הגאה עבדה קשה כדי לפרנס את ילדיה בכבוד, בלי להיזקק לעזרה. יוסף סיים את לימודיו בבית ספר יסודי והמשיך בבית ספר מקצועי, שלמד בו מסגרות-רתכות. היו לו חברים רבים, שאהבוהו וכיבדוהו. לאחר קום המדינה החליטה המשפחה לעלות ולאחר טרדות וטלטולים הגיעה ארצה בשנת 1950. תחילה שוכנה בקיבוץ משמר העמק ואחרי כן במעברת בית שערים, שבה עברו בני המשפחה את כל הגלגולים והתלאות של הימים ההם. אחרי כן עקרו עם קומץ משפחות אחרות לעיירה מגדל העמק ושם מצאה המשפחה את מקומה. יוסף אהב מאוד לקרוא ספרות רוסית ולהאזין למוסיקה קלאסית, אולם לא תמיד היה לו פנאי להתמסר לכך. השירות בצה"ל קסם לו ויוסף ביקש להתנדב לשירות עוד בטרם הגיעה העת, אך בקשתו נדחתה.

יוסף התגייס לצה"ל בתחילת ינואר 1951 - והוא בן 17 וחצי בלבד. הוא התנדב לשרת בחיל הרפואה, עבר קורסים מקצועיים שונים והיה חניך מצטיין בקורס חובשים. הוא שירת בצה"ל ברצון ובמסירות. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר עבד במקצועו במקומות שונים: במפעלי ים המלח בסדום, במסגריה בנהלל ובמסגריה במגדל העמק. בשנת 1960 נשא לו אישה והשתקע בפתח תקוה, שם עבד במוסך "דן" ובמפעל "מרכבים". בכל מקומות עבודתו היה אהוב על חבריו לעבודה ועל המנהלים כאחד ורכש לו הערכה וכבוד כבן-אדם, כחבר טוב וכבעל מקצוע מעולה, המסור לעבודתו. גם מפעילות ציבורית לא משך ידו והיה חבר בועד ארגון יוצאי סין ובוועדת התרבות של בית התרבות המקומי "בית-גיל". הוא אסף בולים ומציתים והיה בעל אוסף עשיר של תקליטים קלאסיים. לאחר שנים אחדות החליט לחזור למגדל העמק שהייתה תמיד קרובה ללבו. הנהלת המפעל התנגדה לכך בכל תוקף אבל רצונו של יוסף גבר. המשפחה חזרה למגדל העמק ויוסף ניהל את חנות המכולת של חמיו, שהיה חולה לב ועיוור. לאחר שנפטר, חזר יוסף למקצועו הקודם ונתקבל לעבודה כמסגר-רתך בקיבוץ שריד. עד מהרה נתגלה גם כאן טוב ליבו ומסירותו וכמו בכל מקום אחר היה יוסף אהוב על הכל. הוא היה מסור מאוד ונאמן למשפחתו ודאג לכל מחסורם. הוא השתדל להקל בכל יכולתו על אשתו ועזר לה בעבודות הבית ולא רצה לצאת לבלות בלעדיה. מדי שנה בשנה היה יוצא לשירות מילואים וגם במלחמת ששת הימים עשה רבות בהצלת פצועים ואף הוענק לו אות מלחמת ששת הימים. ביום כ"ב בסיון תש"ל (26.6.1970), נפל סמל יוסף בקרב ברמת הגולן, כאשר עסק בחילוץ פצועים ובחבישתם. יחד עם שלושה חובשים ורופא יצא להגיש עזרה לאנשי או"ם, שהופגזו ע"י הסורים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שבמגדל העמק, הניח אישה ושני ילדים.

ללויתו באו מאות האנשים, שהכירוהו וחיבבוהו, כדי לחלוק לו את הכבוד האחרון. במכתב תנחומים ששלח שר הביטחון למשפחה, כתב: "סמל יוסף בורקובסקי ז"ל נתן את חייו למען מולדתו. היה חייל מצויין וחבר למופת. יוסף היה אהוב על כל מי שהכירו". מפקד יחידתו כתב לאלמנה: "כולנו היכרנו והוקרנו את יוסף ז"ל, החובש המסור שלנו. רבים מאתנו זכו לטיפולו המסור ולעידודו הטוב. כל עוד היה עמנו, ידענו שיש מישהו שלא יפקיר אותנו וכשנזדקק לו, שיצא לחלץ אותנו בימי שלום ובימי מלחמה. וכך היה. ללא היסוס ובאומץ מופתי זינק אל תוך ההפגזה. . . נוסף להיותו חובש צבאי מצויין היה גם אדם מצויין. חן הליכותיו, חיוכו המלבב, צניעות דיבורו - השרו סביבו תמיד הרגשה טובה ונעימה".

מקום מנוחתו

יוסף בורקובסקי
בן 37.0 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי מגדל העמק
חלקה: 1
שורה: 3
קבר: 7