דלג לתוכן העמוד
חיים (צ'רלי) נומיס
רב טוראי 

חיים (צ'רלי) נומיס

בן פרומה ומשה-אברהם
נפל ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28/12/1948)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נתניה

סיפור חייו

בנם-יחידם של פרומה ומשה-אברהם, נולד ביום א' בניסן תר"ף (20.3.1920) בברלין, בירת גרמניה. עד גיל 10 למד בגן-ילדים ובבית-הספר "מונטסורי", שנוסד בברלין בעזרת אמו. אחר-כך למד בגימנסיה וסיים בחינת בגרות בגרמנית ובאנגלית. עוד בילדותו היה רציני ומעמיק. בהיותו בן 11 הצטרף לארגון הצופים היהודים ונוכח לדעת שקיימת בעיה יהודית לאומית. עם קבוצתו הצטרף ל"שומר הצעיר" ובהיותו בן 15 קיבל על עצמו הדרכת קבוצה. מאז היו חייו קודש לרעיון הציוני. בשנת 1938 הצליח להימלט מגרמניה לאנגליה בעזרת רישיון-תלמיד. באנגליה לא המשיך בלימודים, אלא בחר בדרך חלוצית ועבד בלונדון כנגר. כאן הגביר את פעילותו ב"שומר הצעיר" והיה ממניחי היסוד לתנועה באנגליה. לאחר יום-עבודה היה יוצא לשכונות מזרח לונדון, עומד על הבמה פרוע-ראש ופרום-חולצה כמחאה נגד המושגים המקובלים באנגליה ומעורר את הנוער היהודי לציונות ולסוציאליזם. הוא ידע לפלס נתיב ללבו של הנוער, הצליח לקשור קשרים אף עם ילידי אנגליה והכניס נערים אנגליים לקבוצות התנועה למרות הבדלי השפה, הרקע החברתי והתרבותי. רוב חניכיו הגיעו במרוצת השנים לארץ. תנאי עבודתו היו קשים. בריטניה נמצאה במלחמה על חייה, והוא נחשב לזר, אף ישב שנה במעצר כנתין- אויב. משהשתחרר, יסד את ה"קן" בלונדון ועבד זמן רב בהנהגה הראשית. השתתף בכל מפעל, מושבת-קיץ, סמינריון וכו'. נחשב למדריך בה' הידיעה, השתתף בכל בירור יסודי והוציא לאור פרסומים רבים, תכניות עבודה, חומר לשיחות וחגים, עיתון צופי ועוד. שפע רעיונותיו עורר את חיי התנועה. הוא היה מן המעמיקים חשוב וניתח כל בעיה שעלתה באיזמל הביקורת. היה קרוב לענייני פוליטיקה, ספרות ואמנות, כתב שירים והשאיר אחריו עיזבון ספרותי מקיף ועשיר. מטבעו היה לוחם ומרדן. לערכים חדשים נמשך בלהט מהפכני. הוא האמין באדם ובעתידו, היה נכון תמיד לעזור לזולת ויצר סביבו אווירה חברתית חמה. צנוע וענוותן, אך לא הדיר עצמו מחדוות החיים. בראשית 1947, כשהחלה ההעפלה מאנגליה, עלה ארצה עם אישתו טובה בעלייה ב', אף כי ידע שיישלח לקפריסין. התנועה באנגליה ויתרה עליו בלב כבד. ב"קנים" נשארה דמותו כמופת למסירות ופעילות. מסורת שלמה נקשרה בשמו. בהתנגשות עם הבריטים באונייה "תיאודור הרצל" נפצע קל, אך למחרת, בהגיעו לקפריסין, כבר התחיל לארגן את צעירי המחנות. חיים שוחרר לאחר 9 חודשי מעצר ובראשית שנת 1948 הגיע לישראל והצטרף לקיבוץ העוגן (כפר סבא).

חודשים מספר לאחר עלייתו, התגייס לצבא, ושירת באחד מגדודי חטיבת "אלכסנדרוני". בצבא החליטו מיד לשולחו לקורס מ"כים. כאשר טען שלא התאמן עוד אפילו אימונים של טוראי, אמר הקצין: "אני סומך עליך - תלמד הכל ותצא מושלם יותר מרבים אחרים". ואומנם היה מן החניכים המעולים בקורס. אישיותו המחנכת התבלטה, פקודיו בטחו במסירותו, ראוהו כידידם והיו נכונים ללכת אחריו בכל אשר יילך. את התפקידים שהוטלו עליו מילא באומץ ובגבורה. עם צאתו לחזית הדרום ב-29.10.1948, כתב לאישתו: "חיי לא יקרים מחיי בן-תמותה אחר. כל דבר אשר עשיתי בעבר והייתי עושה בעתיד יכול בוודאי להיעשות לא פחות טוב על-ידי אדם אחר. עם מותי לא אבד מאומה... אבל לבי כבד עלי מעצב - למענך. הרי מה לך ולניצחוני במלחמה אשר לא אחיה לבשר לך אותו? העצב מוחשי עד מאוד - עצב של שעות האושר שעוד נכונו לנו ולא אזכה להן, עצב על שלא אראה את ילדי". בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, בליל כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). הוא קיבל פקודה לאבטח אגף על-ידי חסימת רחוב, וזחל בראש כיתתו בבוץ הדביק. הכיתה חיסלה את המשמר ברימוני-יד וכבשה עמדות ראשונות. אך כוח המצרים היה עדיף, וכשלא נותרו לו יותר מ5- כדורים ברובה נתקבלה פקודת נסיגה. חיים חיפה על פלוגה ב' הנסוגה, נפגע מכדור ומת. נקבר בפלוג'ה. השאיר אחריו אישה, טובה, וילד.

ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.

מקום מנוחתו

חיים (צ'רלי) נומיס
בן 28.0 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נתניה
חלקה: 1
שורה: 2
קבר: 16