דלג לתוכן העמוד
יחזקאל רוזמוביץ
טוראי 

יחזקאל רוזמוביץ

בן רחל ואברהם
נפל ביום י"ד באב תש"ח (19/08/1948)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נתניה

סיפור חייו

יחזקאל, בנם של רחל ואברהם, נולד בשנת תרפ"ה (1925) בעיר סלטונסקה-דולי בצ'כוסלובקיה. בגיל צעיר מאוד החל ללמוד תורה ב"חדר" והצטיין בלימודיו. המשיך את לימודיו בבית ספר יסודי. מחוסר אפשרות להמשיך את לימודיו בבית ספר תיכון למד את מקצוע האפייה, החל להתפרנס ממקצוע זה וגם תמך בהוריו.

צ'כוסלובקיה נוצרה בתום מלחמת העולם הראשונה, לאחר פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית, וכללה את השטחים המתועשים ביותר של הממלכה. לאחר חתימת הסכם מינכן, בספטמבר 1938, באה הרפובליקה הצ'כוסלובקית אל קצה: סלובקיה זכתה בעצמאות והייתה למדינת חסות של הגרמנים. הצבא הנאצי פלש במרס 1939 לצ'כיה והיטלר הכריז על "פרוטקטורט" (חסות) בשטחים בהם התגורר מיעוט גרמני: בוהמיה ומורביה. הצבא ההונגרי פלש לקרפטורוס - החלקים הדרומיים של המדינה.

בצ'כוסלובקיה חיו ערב מלחמת העולם השנייה למעלה מ-300,000 יהודים. כאשר פרצה המלחמה, בספטמבר 1939, הוחמר מצב היהודים בכל האזורים והחל שלטון הטרור. חופש התנועה שלהם הוגבל, הם פוטרו ממשרותיהם ומנות המזון קוצצו. היהודים שסופחו להונגריה זכו לחופש יחסי עד 1944, אך אז כבשו הגרמנים את המדינה וגם הם נשלחו לגטאות ולמחנות השמדה.

עד תום המלחמה הושמדו כשני שליש מיהודי צ'כוסלובקיה.

בשנת 1944 הובלו יחזקאל והוריו למחנה ההשמדה באושוויץ. ההורים נספו, ורק יחזקאל הצליח להחזיק מעמד עד סוף המלחמה.

כתום המלחמה נפגש באיטליה עם בן דודו, אשר מסר לו את זכות העלייה לארץ, וביום 14 בדצמבר 1945 עלה יחזקאל על אוניית המעפילים "חנה סנש". האונייה, שנרכשה באיטליה על ידי המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה", הפליגה מנמל סוונה שבאיטליה כשעל סיפונה 252 מעפילים - רובם חברי תנועות נוער ציוניות. תנאי ההפלגה היו קשים: הצפיפות הייתה רבה, האוויר דחוס, והמזון והמים לא הספיקו. הים סער ומספר החולים גדל במהלך ההפלגה.

עשרה ימים לאחר צאתה לדרך עלתה האונייה על שרטון בחוף נהריה. אנשי קבוצת החוף של הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח), בסיוע תושבים מנהריה והסביבה, סייעו להעביר את המעפילים אל החוף באמצעות חבלים. לאחר מכן הם הוסעו באוטובוסים ובמשאיות לקיבוצי הסביבה, משם פוזרו ברחבי הארץ. בחוף נהריה הושאר לבריטים דגל ובו נרשם: "שם הספינה חנה סנש, הורדה בעזרת ארגון ההגנה העברית. תהיה ספינה זו בחוף נהריה אחת המצבות לששת מיליוני אחינו ואחיותינו".

עם בואו לארץ הצטרף יחזקאל לקיבוץ הדתי תקומה שבנגב. זמן קצר בלבד שהה שם, ולאחר מכן עבר לגור בחדרה והחל לעבוד במאפייה.

בפרוץ מלחמת העצמאות היה יחזקאל בין המתנדבים הראשונים. עם התארגנות צבא הגנה לישראל התגייס גיוס מלא וצורף לחטיבת "אלכסנדרוני", היא חטיבה מספר 3. מאז מילא בחטיבה תפקידים שונים, בעיקר בקרבות באזור מרכז הארץ.

ביום י"ד באב תש"ח (19.8.1948), בהיותו במחנה צבאי בקרבת החוף בנתניה, ירד יחזקאל לרחוץ בים, טבע ומת.

בן עשרים ושלוש במותו. יחזקאל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה.

החלל הינו "נצר אחרון".
חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.

מקום מנוחתו

יחזקאל רוזמוביץ
בן 23.0 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נתניה
חלקה: 1
שורה: 4
קבר: 28