פיצוץ גשר בנות יעקב צבי בן פרץ גרינבאום וצפורה, נולד ב 16.9.1918 במינכן שבגרמניה. אביו פרץ ניהל את המשרד הארצישראלי בגרמניה וחוות הכשרה חקלאית לצעירים לפני עלייתם לארץ ישראל ומידי פעם נסע לארץ ישראל לרכוש אדמות להקמת ישובים בגליל מתרומות יהודי גרמניה.   בהגיע צבי לגיל 16 דרש מאביו להעלותו לארץ ואז יצא למשך חצי שנה להכשרה חקלאית בחווה לגידול זרעים בדרום-גרמניה. בשנת 1935 צבי עלה ללא המשפחה לארץ במסגרת "עליית-הנוער", כחלק מקבוצת נערים עולים מגרמניה וקבוצת נערים ילידי ישראל מהנוער העובד שגובשו לקבוצה אחת בהכשרת הנוער בתל-חי. מייד עם בואו הוכרו בו סימנים מובהקים של כושר-מנהיגות וכתוצאה מגישתו הבוגרת והאחראית והוטלו עליו שני תפקידים חשובים: סידור-העבודה וריכוז-הביטחון.  

  צבי רפאל גורן

 

כיבוש הדייג באגם החולה

    ב 1936 נערי הכשרת תל חי הקימו את קבוצת חולתה בסמוך ליסוד-המעלה כאשר צבי הוביל את המאבק על כיבוש הדיג העברי   באגם החולה.

               צבי, בתיה וראשוני חולתה בחצר זיכיון החולה       1937   הורדת סירות הדייג לאגם 1938

מפאת הזנחה של מאות שנים של מערכות הניקוז העתיקים בעמק החולה, כוסה חלק ניכר מעמק החולה בביצות ממאירות בקדחת, שטח אגם החולה צומצם וכמות הדגה קטנה. לפני מלחמת העולם הראשונה, הממשלה הטורקית מכרה לחברה הסורית-עות'מאנית לחקלאות של משפחות סורסוק וביהום מביירות תמורת 25.000 דולר את הזיכיון לניצול אגם וביצות החולה על שטח של 57.750 דונם מהם 16.000 דונם של האגם, בתנאי שייבשו את הביצות ויכשירו בתוך מספר שנים את האדמה לגידולים חקלאיים. אל אף זאת הם לא עשו מאומה לייבוש החולה ורק  יישובו אריסים ערבים שהובאו מצפון אפריקה והושבו בכפרים מסביב לאגם וחיו מעיבוד חקלאי פרימיטיבי ודיג בשכר למשפחות הפיאודלים מביירות.

 ב 1934 משפחות סורסוק וביהום מכרו את הזיכיון לאגם החולה כולל הזיכיון לדייג לחברה הארצישראלית להכשרת היישוב ממוסדות ההסתדרות הציונית במחיר של קרוב למיליון דולר שנתרמו ברובם ע"י יהודי גרמניה. נחום הורביץ מכפר גלעדי שמונה כנציג החברה להכשרת הישוב בזיכיון החולה פנה לחניכי הנוער העובד בהכשרת תל חי בהצעה כי יתיישבו בחצר משרד הזיכיון ליד יסוד המעלה ויקימו בו קיבוץ דייגים בשם חולתה. בחצר הזיכיון קיבלו הצעירים את מבנה הזיכיון, ומבנה נוסף בעל גג פח מעוגל ששימש כאורווה בימי הטורקים ושימש את חברי הקיבוץ כחדר אוכל ולצידו נטו מספר אוהלים. בפברואר 1938 ירדה סירת הדיג הראשונה של חולתה למימי החולה. חופי האגם היו מוקפים בכפרים ערביים שהתנכלו ותקפו את דייגי חולתה בניסיון לגרשם ולהחזיר לידם את הדיג באגם. צבי הוביל את כיבוש הדייג מידי האריסים הערביים ואת ההגנה על הדייגים מפני התקפות הערבים ממסתור הגומא, מהביצות ומחופי האגם.

 בחודשי החורף הקרים, התרכזו דגי האמנון (מושט) הרגישים לקור בבריכת ציידה הנמצאת בצפון החוף המזרחי של החולה ומימיה ניזונו ממעין עין תינה שמימיו חמים. בשעה שדייגי חולתה הגיעו לברכת ציידה לדוג, תקפו ערביי החוף המזרחי את דייגי חולתה בניסיון לגרשם ושדדו את הסירות שלהם. מספר חברים בראשות צבי, התארגנו, תקפו את סוכות הערבים , שרפו אותן והחזירו את הסירות.

    

                1944  מפת אגם החולה                                  צבי נוטר ושומר שדות במשטרת הישובים בחצר תל חי (ברקע חלסה ועמק החולה)                                                   

ב 1936 צבי יצא לקורס מ"כ נוטרים וגויס כמ"כ נוטר שדות במשטרת הישובים בגליל בגזרת כפר גלעדי ותל חי.

ב 1937 צבי עבר קורס מ"מים של ההגנה בכפר ויתקין ולאחריו שירת כמפקד טנדר  הנוטרים והמשוריין במסגרת הפו"ש לשמירת גדר הצפון, יישובי מצודת אוסישקין ומשמר הירדן,

פיקד על מחלקת נוטרים בעלייה לחניתה והשתתף בפעולות מודיעין וחבלה של הצבא הבריטי כנגד משטר וישי בסוריה ולבנון.

              צבי מפקד הגפירים בעליה לחניתה ב 1938 עם חיים ויצמן                    ועם הכתה שלו בחניתה (בכתב ידו)

 

ב 1942 רכשה קק"ל  רצועת שטח צרה של 200 דונם בדרדרה בחופו המזרחי של אגם החולה מנחל דבורה צפונה מתחת לכפר הערבי ג'לאבינה. לצד חלקת האדמה זרם נחל קטן – נחל דרדרה. השטח נמסר לאחר מאבק חברתי עקשני של צבי לקבוצת חולתה. צבי היה אחראי לעליה, ייסוד ובניית דרדרה לצורך הרחבת השטח החקלאי של חולתה ועל מנת לבצר ולשלוט על גבולה המזרחי של ישראל והגדה המזרחית של אגם החולה ולהבטיח את הדיג העברי באגם.

לשם הגנה על דרדרה, מפני הכפרים הסוריים ששלטו על דרדרה מההר, צבי בנה מגדל בן 4 קומות ומסביבו חומה מאבני בזלת שיעמדו בירי ויאפשרו תצפית על הסביבה העוינת.                                                                             .                                                                                            

   בדרדרה                                                                                                                                   צבי בונה את המגדל בדרדרה

 

                               המגדל והחומה בדרדרה   

בתיה דור רביעי בארץ שגדלה במשפחת  סגל בבית חרדי בצפת, עזבה כנערה את בית הוריה והצטרפה לחבורה שהקימה את חולתה. לאחר רכישת אדמות דרדרה, בתיה הציעה שתקים בחלקת האדמה בדרדרה גן ירק. במרבית הימים הגיעה לדרדרה בסירה אך כאשר האגם סער, רתמה בבוקר סוס לעגלה, העמיסה כלי עבודה ורכבה מחולתה לדרדרה סביב אגם החולה מצדו הדרומי למרחק של כ 8 ק"מ לחופו המערבי תוך מעבר הירדן בגשר בנות יעקב ומתחת לכפרים הסוריים דוריג'את וג'לבינה. בדרדרה בתיה הכשירה חלקה של  כ 4 דונם אדמת בזלת דשנה, שחורה ובתולה בסיקול סלעים ואבנים, ניכוש עשבים, קוצים וקני סוף והכנת ארוגות ותלמים להשקיה, שתילה וזריעת הירקות. האתגר הגדול עליו התגברה היה חפירת תעלה מהמעיין שזרם בסמוך והקמת סכר מסלעים על הנחל להפנות ולהזרים את מי הנחל לחלקת הירקות. לאחר ימי עבודה קשים, הצליחה להשקות את גן הירק ממי הנחל ובסוף יום עבודה ארוך לפני שחזרה לחולתה בחוף המערבי של החולה, נהנתה לראות איך המים זורמים לאט ומשקים את הערוגות. למחרת כשחזרה לגן הירק מצאה כי התעלה שחפרה התייבשה ומי הנחל הפסיקו לזרום בה. כאשר עלתה במעלה התעלה הבחינה שהסכר הקטן שהקימה על הנחל התמוטט בלילה ולכן הקימה וחיזקה אותו מחדש ווידאה שהמים חזרו לזרום ולהשקות את גן הירק. למחרת בבוקר כשחזרה בתיה לגן הירק מצאה כי שנית התעלה שחפרה התייבשה ומי הנחל הפסיקו לזרום בה מאחר שהסכר שוב התמוטט וכנראה מיד זדונית. לכן החליטה להישאר ולהתחבא בלילה בין קני הסוף על יד הסכר עם ידית הטורייה בידה, ולגלות למה הסכר על הנחל מתפרק בלילה ומי אחראי לנזק. לאחר לילה לבד, עם עלות השחר לפנות בוקר הבחינה ממחבואה בפלח ערבי המגיע לסכר ומפרקו בחמת זעם. בתיה יצאה ממחבואה עם ידית הטורייה בידה והפתיעה את הפלח הסורי ושאלה אותו בערבית, למה הוא מפרק את הסכר? הפלח המופתע והנפחד ענה לה שהנחל משקה בהמשך המדרון את חלקת האדמה אשר הוא מעבד והסכר על הנחל מונע את המים מחלקתו. לאחר דין ודברים, בתיה הציעה לפלח הסכם לחלוקת המים כך שכל אחד מהם ייהנה מהם ולשני לא יחסר, בהסכם שלום כלכלי ראשון בין חקלאית ישראלית צעירה ופלח סורי לחופו המזרחי של אגם החולה למרגלות רמת הגולן על נחל דרדרה הסכימו הפלח הסורי ובתיה כי יתקינו בסכר אבן ניתוב אשר יום אחד תנתב את המים לחלקה של הפלח הסורי וביום הבא תנתב את המים לגן הירק של בתיה.  בנסיעות הראשונות צבי  מחולתה לדרדרה על גשר בנות יעקב לעבד את גן הירק עם עגלה וסוסים, צבי התלווה עליה ולמד את מבנה הגשר ואורחותיו ונקשר באהבה לבתיה ולאחר כשנה נישאו.

בתיה עם הטורייה בגן הירק בדרדרה                                                                 ונוהגת בסוסים        

 

 

החל מ 1942, צבי פיקד אימן והדריך קבוצת נערים בחולתה (בינם היה יוסקה קסטל שפיקד לאחר שנים על סיירת מטכ"ל). ויצא בראשם לפעולות מודיעין לאיסוף מידע והכרת הכפרים בגולן ופעולות עונשין כנגד הכפרים והצבא הסורי בגולן. יום אחד, ערביי הגולן מהכפר ג'לאבינה תקפו רועה בדרדרה והבריחו את עדר הצאן של חולתה לסוריה, לאחר פעילות מודיעין צבי  הוביל תגובה נמרצת של תקיפת מאהל חיילים סוריים בג'לאבינה והחזרת העדר אשר  הדהימה את ערבי החוף המזרחי כולו וחינך את השכן הסורי לכבד את חברי חולתה בדרדרה ומאז השתרר שקט במזרח החולה.

ב 42-45 במסגרת עליה ב' בארגון ההגנה, לאחר שנגמר שיתוף הפעולה עם הבריטים ובסוריה ולבנון החלו פרעות ביהודים, צבי היה אחראי לליווי ואבטחת העלייה הבלתי לגאלית והברחת מעפילים (בעיקר ילדים) מסוריה ומלבנון. בסיוע המחלקה הערבית של הפלמ"ח שחלק מלוחמיה היה חבר חולתה, איתרה וארגנה קבוצות של יהודים בסוריה ולבנון להעפלה לישראל.  נתיב ההעפלה מסוריה כלל ריכוז קבוצות המעפילים מחלב, חומס ומדמשק איסופם במשאיות, נסיעה בלילה מדמשק לקוניטרה ומאזור מחנות עלייקה הליכה ברגל בנחל דבורה לעקוף את בית המכס העליון לחצות הגבול בדרדרה ומדרדרה בסירות לחולתה ששימשה כנקודת כניסה לארץ ישראל. הבריטים ניסו למנוע את העלייה והפעילו מבצעי מודיעין ותפיסה של המעפילים ואנשי הפלמ"ח שליוו את שיירות העולים. למשל לאחת השיירות הבריטים צירפו סוכן סמוי שדיווח על מיקום השיירה, אליהו פ. חבר חולתה שליווה את השיירה איתר את הסוכן, התעמת אתו ואפשר לעולים להתחמק אך נעצר על ידי הבריטים, לאחר זמן, צבי ארגן את הברחתו מהמאסר. הילדים שהגיעו בסירות לחולתה הולבשו ב"בגדי צברים" להסוות את זהותם בחיפושים שעשו הבריטים.  

          ב 1945 צבי עבר קורס קציני חבלה ברוחמה ושימש במשך שנתיים כמפקד קורסי קציני חבלה ביבנאל ובגליל העליון.

         במסגרת שירותו בהגנה, השתתף צבי בפיצוץ בנות יעקב בליל הגשרים 16 ל-17 ביוני 1946, שבמהלכה הותקפו אחד עשר גשרים בו זמנית בכל גבולות ארץ ישראל.

             גשר בנות יעקב שצבי פוצץ בליל הגשרים      והגשר המפוצץ ליד הגשר שהוקם לאחר מספר ימים ע"י ההנדסה הבריטית

          http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/userfiles/image/yoaView/Sites%20&%20more/North/Jakob%20bridge%20-%20History/122.jpghttp://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/userfiles/image/yoaView/Sites%20&%20more/North/Jakob%20bridge%20-%20History/125.jpg

          כח של מחלקת פלמ"ח בפיקוד עודד מסר יצא מאילת השחר בלווי 2 עגלות וסוסים שנשאו חומר נפץ במשקל 360  ק"ג,כח של הפלמ"ח, ביצע התקפת הסחה על המשטרה הבריטית בביריה, במקביל להתקרבות לגשר, חוליה שהתחפשה לחיילים בריטים שתויים עלו על הגשר והפילו את הזקיפים, כח החבלנים בפיקוד צבי הכין את הגשר לפיצוץ בהתאם לשרטוט המצ"ב של צבי:

               שרטוט התוכנית לפיצוץ גשר בנות יעקב בליל הגשרים                                      עמק החולה ב 1940

http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/userfiles/image/yoaView/Sites%20&%20more/North/Jakob%20bridge%20-%20History/124.jpg

ופוצץ את הגשר, הנסיגה בוצעה במהירות למוצא הירדן מאגם החולה, שם חיכו ללוחמים סירות דיג של קיבוץ חולתה שלקחו את הלוחמים להסתתר בביצות החולה מפני סיורי אויר וגששים בריטיים ולאחר יומיים התפזרו בחזרה לקיבוצים. לאחר מספר ימים הוקם ע" חיל ההנדסה הבריטית  גשר חליפי לצד הגשר המפוצץ.

ב 1947 צבי היה אחראי מטעם ההגנה למיקוש יישובי הגליל להגנתם מפני הצבא הסורי וב 11 בינואר 1948. צבי בראש כח של ההגנה, פוצצו פעם נוספת את גשר בנות יעקב החליפי למניעת הפלישה של הצבא הסורי.

במארס 1948 צבי גויס לצה"ל ועם הקמת חטיבת גולני שירת כקצין חבלה ובהמשך כקצין מבצעים חטיבתי במפקדת החטיבה במשך שנה וחצי. במסגרת חטיבת גולני, צבי השתתף בקרבות עמק הירדן, כיבוש צמח והסרת המצור מעין גב, כיבוש ופיצוץ כפרים בסביבת נצרת, פינוי מוקשים בציר עילבון – מירון, כיבוש עמק יזרעאל המערבי, מבצע חירם, קרבות הנגב, מבצע עין, כיבוש מוצבי רפיח, ומבצע עובדה לכיבוש אילת.  

                                                                              צבי קצין חבלה במטה חטיבת גולני בדרך לכיבוש אילת במרץ 1949

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עם גמר המלחמה, צבי נשאר בצבא קבע והוצב כקצין חבלה במפקדת פיקוד צפון למשך כשנה ובינואר 1950 מונה למפקד גוש  תל-חי בדרגת רב סרן בחטיבה 3, בתפקידו כמפקד גוש תל חי, צבי השקיע מאמצים למיגון הישובים ולקליטת עליה.

ביום ה' בשבט תשי"ב (1.2.1952), שלושה דייגים שדגו בלילה בחולה, לא חזרו לחוף, בבוקר למחרת 2.2.52, בתצפית מהאגם, נתגלתה סירתם נטושה על החוף המזרחי בברכת ציידה ליד עין תינה, צבי כקצין בכיר של פיקוד צפון הוביל צוות מו"מ כולל קצין ועדת שביתת הנשק לפעול לשחרור הדייגים לפי הסכם מוקדם עם הסורים. צוות הפעולה שט בראש פלגה של סירות לכיוון עין תינה בגדה המזרחית של החולה, בהתקרבם מאות מטרים מהחוף, עבר צבי עם הצוות לסירת משוטים ואיתה קרבו לחוף, בהתקרבם לחוף נפתחה אש של הצבא הסורי על סירתו, הצוות קפץ למים וחסה בצל  הסירה, צבי למרות שנפצע ואיבד דם רב נשאר לבדו על הסירה וחתר תוך חיפוי על הצוות במים ותחת אש כבדה חזרה ללב האגם. כתוצאה מפציעתו ואיבוד הדם בטנדר לצד בתיה בדרך לבית החולים צבי נפטר.

שנה לפטירתו הוקם בחולתה בית תרבות  על שמו בית צבי ששימש למוסדות הקיבוץ, ספריה ומועדון לצעירים וחיילים אשר הוחזק וטופח במשך שנים ע"י בתיה.

   בית צבי                                                                            האקדח של צבי                                               עמוס בסיירת                 

בבר מצווה של עמוס, בתיה חשפה בפניו סליק נשק שאביו צבי החביא למקרה שהסורים יתקיפו שוב את הקיבוץ, בסליק היו מספר רובים, אקדח וחומרי חבלה. מכל השלל הזה משטרת ישראל אישרה לעמוס לשמור רק את אקדחו האישי.

באוקטובר 1962 עמוס התגייס לצנחנים גד' 890 ולאחר קורס קצינים לבקשתו הוצב בגולני כמ"מ וכסמ"פ בסיירת גולני.